סיפור של התחזקות במצוות...
כשהגיע זמן הסימפוזיון שזהו מעין מעמד שהנוכחים נשאלים על ידי הרבנים האם הם התחזקו, איזו חוויה זו הייתה עבורם, והאם הם מקבלים על עצמם משהו וכדומה.
ואז אותו בעל של האישה שלא השתתף כביכול בסמינר עמד והכריז נחרצות, שהוא רוצה לחזור בתשובה! כולם היו בהלם שהרי הוא לא נכח בהרצאה, ושאלו אותו מה גורם לך לרצות לחזור בתשובה?!
אותו אחד ענה להם כך:"בזמן שהייתם בהרצאות הייתי לי בחוץ וראיתי ילד קטן כבן 4 והיה לי שוקולד ביד והצעתי לו את השוקולד, הילד התלהב ,לקח את השוקולד אבל במקום לאכול את השוקולד, הוא פנה לאביו וביקש ממנו רשות לאכול תוך כדי שאלה:"אבא זה כשר"? ואביו ענה לו בעדינות שהמאכל אינו כשר ושיחזיר למי שהביא לו או שיזרוק לפח. אותו ילד חזר אליי והתנצל ואמר לי:"תיקח את השוקולד, אבא אמר לי שהוא לא כשר, תודה. "אני הייתי בהלם גמור!! ילד בן 4 בערך לא נכנע לתאוות שלו ומתאפק?! ואם ילד בן 4, קטן שכזה יכול לגבור על יצרו אז אני בן 40 לא יכול? אותו מקרה גרם לי להבין שהיהדות, שהתורה מקדשת את האדם, ולא להיות כמו בהמה שאוכלת כל דבר בלי להתאפק, פתאום ראיתי את החכמה, את היופי... אדם שמגיע לגאווה הוא גם מפתח תאווה מפני שהוא חושב שהוא יכול ומגיע לו הכל בשל יהרותו ולכן מגיע לו גם להינות מכל התאוות לכן הגאווה מובילה גם לתאווה ומידות אלו מגונות מאוד. אומרת הגמרא שאדם בעל גאווה, לא נסבל על ידי ביתו, והקב"ה אין הוא יכול לדור איתו באותה מחיצה. קל חומר לפני המקום ברוך, ישתבח שמו לעד!!!!
תוכן
מאת הגולש\ת -
פלונית
אתחיל בסיפור מחזק שילמד אותנו עד איפה ניתן לשלוט על תאוות הגוף:היה זוג שהלך לסמינר בבית מלון לאחר שהאישה הפצירה בבעלה, הוא הסכים להגיע לסמינר אך לא נכנס להרצאות כלל אלא נהנה מהמלון.כשהגיע זמן הסימפוזיון שזהו מעין מעמד שהנוכחים נשאלים על ידי הרבנים האם הם התחזקו, איזו חוויה זו הייתה עבורם, והאם הם מקבלים על עצמם משהו וכדומה.
ואז אותו בעל של האישה שלא השתתף כביכול בסמינר עמד והכריז נחרצות, שהוא רוצה לחזור בתשובה! כולם היו בהלם שהרי הוא לא נכח בהרצאה, ושאלו אותו מה גורם לך לרצות לחזור בתשובה?!
אותו אחד ענה להם כך:"בזמן שהייתם בהרצאות הייתי לי בחוץ וראיתי ילד קטן כבן 4 והיה לי שוקולד ביד והצעתי לו את השוקולד, הילד התלהב ,לקח את השוקולד אבל במקום לאכול את השוקולד, הוא פנה לאביו וביקש ממנו רשות לאכול תוך כדי שאלה:"אבא זה כשר"? ואביו ענה לו בעדינות שהמאכל אינו כשר ושיחזיר למי שהביא לו או שיזרוק לפח. אותו ילד חזר אליי והתנצל ואמר לי:"תיקח את השוקולד, אבא אמר לי שהוא לא כשר, תודה. "אני הייתי בהלם גמור!! ילד בן 4 בערך לא נכנע לתאוות שלו ומתאפק?! ואם ילד בן 4, קטן שכזה יכול לגבור על יצרו אז אני בן 40 לא יכול? אותו מקרה גרם לי להבין שהיהדות, שהתורה מקדשת את האדם, ולא להיות כמו בהמה שאוכלת כל דבר בלי להתאפק, פתאום ראיתי את החכמה, את היופי... אדם שמגיע לגאווה הוא גם מפתח תאווה מפני שהוא חושב שהוא יכול ומגיע לו הכל בשל יהרותו ולכן מגיע לו גם להינות מכל התאוות לכן הגאווה מובילה גם לתאווה ומידות אלו מגונות מאוד. אומרת הגמרא שאדם בעל גאווה, לא נסבל על ידי ביתו, והקב"ה אין הוא יכול לדור איתו באותה מחיצה. קל חומר לפני המקום ברוך, ישתבח שמו לעד!!!!
